ריקודי עם

סיפורים מחייו של חוקר פרטי

_{מאת עוזי אהרון}

ריקודי עם

הוא התקשר אלי מבוהל בצוהרי קיץ לוהט וביקש להיפגש איתי ללא דיחוי, אחרי שעתיים כבר ישבנו בבית קפה באזור חיפה שם הוא סיפר לי שהוא חושד שאשתו משקרת אותו בעניין מסוים, בין לגימות האספרסו שאלתי מה גורם לו לחשוב כך? ולאחר שהיסס מעט במבוכה הוא סיפר לי שאשתו רוקדת ריקודי עם פעם בשבוע מזה כשנתיים אולם במהלך אירוע אחרון בו בילו יחד לאחרונה התעורר חשדו שאשתו כלל לא מכירה את הצעדים של ריקוד עם מאוד נפוץ ומוכר, אשתי התעלמה משאלותיי הוא סיפר לי...זה לא מחשיד? שאל.

לאחר שקיבלתי עוד מידע רלוונטי הנחיתי אותו לא לעורר את חשד האישה ולא להעלות את הנושא יותר, במקביל נערכנו אני והחוקר הוותיק שלי לעקוב אחריה בערב חמישי עת היא יוצאת לחוג ריקודי העם כבכל שבוע, חשבנו לעצמנו שבתכנית ריקודי עם באולם מוכר וידוע באזור! קלי קלות, אמר לי החוקר שלי...תיק פראנויה אנו קוראים לזה במקצוע.

19:00 יוצאת הגברת מביתה, לבושה בטייץ ונעלי התעמלות, מחזיקה בתיק ספורטיבי ונראית כמי שעומדת לקרוע את רחבת הריקודים...עם הגעתה לחניית אולם הריקודים היא נכנסת להפתעתנו לרכב שהמתין לה במקום נהוג ע"י אדם זר, לאחר שהשניים התנשקו בלהט שמאפיין בני נוער הם המשיכו בנסיעה והגיעו לאזור מבודד בחוף הים.

המשך הסיפור ודאי ברור לכולם, הגברת אכן רקדה כל הערב אך לא ריקודי עם אם כי ריקודים ארוטיים ברכבו ומחוץ לרכבו של הזר...

במהלך הפעילות הרומנטית ברכבו של הזר התקשר אליה בעלה (הלקוח) וכששאל מדוע היא מתנשפת היא אמרה לו בלי להתבלבל ובלי לגמגם "היום אנו לומדים ריקוד קשה במיוחד שדורש כושר גופני רב".

למחרת בבוקר נפגשתי עם הלקוח ובישרתי לו שהחשד שלו היה נכון, אשתך בוגדת בך, קבעתי! עדכנתי אותו בפרטי המעקב והצגתי לו את התמונות והסרטונים, אלה שבניגוד לפעמים קודמות בהם חוויתי כעס, זעם ורצון לנקום מצד לקוחות נבגדים, הפעם פניו של הלקוח נפלו ומבטו הושפל, הוא נראה לי עצוב יותר מכועס.

השקט השתלט על השיחה בנינו ואני ניסיתי לעודד אותו בבליל של מילים חסרות משמעות, לבסוף שאלתי אותו מה העניין? והוא סינן לעברי בלחש, אני מכיר אותו. את המאהב? שאלתי, כן את המאהב הוא ענה לי בעצבות. מי הבחור? הקשיתי, הוא החל להזיל דמעה ונראה כמי שחרב עליו עולמו, לאחר ששתק מעט אמר, גיסי! הבעל של אחותי, זה שאוכל משולחני בערבי שישי, זה שאחותי מכנה "המלך שלי", האבא הנפלא של אחייני, גיסי! גיסי מוטי!

למרות ניסיון רב שנים בהתמודדות עם מצבים כאלו ליבי נחמץ על מר גורלו של הבחור, נפרדנו ואני שבתי למשרדי, שתיתי כוסית ויסקי סקוטי, הדלקתי סיגר זול ותהיתי האם ומתי היטשטשו גם גבולות הכבוד בין בני משפחה.

_{הסיפור מוגן ע"י זכויות יוצרים וחל איסור להעתיקו ואו לפרסמו ללא אישור בעל הזכויות}